מטודיופלסטי היא שיטה בה נפוצה שעושים בחו"ל (בישראל אף מנתח לא עושה ניתוחים תחתונים). בשיטה הזו אנחנו משתמשים באיבר הקיים (הדגדגן) שגדל מעבר לגודל המקורי שלו- כתוצאה מההורמונים, כפין. 
 

השיטה נקראת ברחבי האינטרנט גם Meta או מטודיו. השיטה הזו מתאימה לכל אחד שיש לו צמיחה של בערך מעל סנטימטר וחצי כתוצאה מההורמונים.

רוב הרופאים ממליצים לקחת הורמונים כשנתיים לפני שניגשים לניתוח הזה

סוגים שונים של מטודיופלסטי:
 

שחרור פשוט Simple Meta:
בשחרור הפשוט "משחררים" את הדגדגן  מהרקמות שסובבות אותו כדי לאפשר לו טווח תנועה חופשי. בלי לשנות משהו בוגינה או להאריך את צינורית השתן.
 

מטודיופלסטי מלא Full Meta:
מנתחים שעושים מטודיו מלא משחררים את הדגדגן מהרקמות שסובבות אותו, ואז (בחלק מהמקרים) יוצרים צינורית להארכת צינורית השתן הקיימת מרקמה שנלקחת מהחלק הפנימי של הלחי (רקמה שחיה באופן טבעי בסביבה רטובה), כדי לחבר בין הצינורית החדשה לקיימת. במטרה שהמטופל יוכל להשתין בעמידה.
 

מטודיופליטי טבעתי Ring Meta:
ההליך הזה דומה למטודיו המלא, רק שבמקום שהמנתח ייקח רקמה מתוך החלק הפנימי של הלחי הוא לוקח רקמה מדופן הוגינה, בשילוב עם רקמה מהשפתיים החיצוניות כדי לחבר את צינורית השתן עם הדגדגן.
 

מטודיופלסטי "קנטוריון":
בשיטה הזו משחררים את הרצועות שתופסות את השפתיים החיצוניות ועוטפים איתם את הדגדגן כדי לתת יותר נפח לאיבר. בשונה מההליכים האחרים, בהליך הזה לא צריך לקחת חלק מהוגינה או מהחלק הפנימי של הלחי. 
 

היתרונות והחסרונות של מטודיופלסטי:
 

יתרונות:

- איבר שעומד לבד ע"י גירוי מיני (הדגדגן באופן טבעי מתמלא בדם ועומד וחוזק הזקפה משתנה מאדם לאדם)
- מינימום צלקות חיצוניות
- פחות ניתוחים מהפאלופלסטי (בין 1 ל2 ניתוחים לכל ההליך)
- אפשר לעשות פאלופלסטי אחרי זה אם רוצים
- זמן החלמה קצר (בין שבועיים לחודשיים בערך)
- משמעותית פחות יקר מהפאלופלסטי הטווח הוא בין 2000$ ל20,000$
אבל אל תדאגו יש לנו את הוועדה להתאמה מגדרית וכיסוי לניתוח עפ"י חוק.
 

חסרונות:

- פין קטן ודק יחסית לגודל הממוצע ולפאלופלסטי, בד"כ בין 3-8 ס"מ אחרי ניתוח.
- ברוב המקרים לא מתאים לחדירה לפרטנר/ית.
- דורש שימוש בהורמונים לפני כדי לגדל את הדגדגן
- בגודל דגדגן קטן לא יהיה ניתן להשתין בעמידה
 

איך עובד ההליך?
הניתוח ההתחלתי של מטודיו לוקח בין 2.5 ל5 שעות,
תלוי במנתח ובאיזה הליכים עוד תבחר לעשות כחלק מהניתוח.

בשחרור פשוט, עושים הרדמה מקומית, כלומר אתה תיהיה ער אבל לא תרגיש או תראה כלום מההליך.
אם תבחר גם לעשות הארכה של צינורית השתן, היסטראקטומי או וגינקטומי אז יעשו לך הרדמה מלאה (כמו ברוב הניתוחים)

אם תבחר לעשות גם סקורטופלסטי, המנתח יצטרך להוסיף תוספות רקמה לשפתיים החיצוניות כדי להכין את המקום לניתוח הבא (הסקורטופלסטי) בו הוא יכניס 2 שתלי סיליקון רפואיים כדי ליצור את שק האשכים שלך. 

רוב המנתח מחכים בין 3 ל6 חודשים בין הניתוח הראשון לשני.
וגם, ברוב המקרים תוכל לעזוב את בית החולים באותו היום בו עשית את הניתוח, חלק מהמנתחים יבקשו להשאיר אותך לילה.
 

תוצאות והחלמה מהניתוח:
כמו בכל ניתוח, ההחלמה היא תהליך שמשתנה מאדם לאדם וזה תלוי גם במה עשית בניתוח עצמו.

זמני ההחלמה מאוד משתנים, אבל במטודיופלסטי הם בערך שבועיים. באופן כללי, אסור יהיה עליך להרים משקל מעל 5 קילו בין שבועיים לחודש אחרי הניתוח.

בלי קשר לבעיות הסטנדרטיות שיכולות לקרות בניתוחים, יש כמה סיבוכים פוטנציאליים שיכולים לקרות במטודיופלסטי. 

הראשון הוא פיסטולה. 
על הפיסטולה נשמע הרבה בעיקר בפאלופלסטי, כי היא קורית באחוזים גבוהים למנותחים.
פיסטולה היא בעצם חור בצינורית השתן, שיכולה לגרום לדליפה או הפרעה במתן שתן. הפיסטולה מחלימה מעצמה ברוב המקרים, אך לפעמים נדרש ניתוח כדי לתקן אותה.
 

סיבוך פוטנציאלי שני יכול לקרות בסקורטופלסטי, הגוף שלך עלול לדחות את השתלי סליקון, מה שיכול לדרוש ממך לעבור ניתוח נוסף.
 

הליכים נוספים שאפשר לעשות עם המטודיו (אופציונליים):

חשוב לי להגיד, אתם לא חייבים לעבור את כל ההליכים, אתם יכולים לבקש רק חלק. אין נכון ולא נכון.
 

וגינקטומי:
וגינקטומי היא הסרה של חלל הוגינה אחרי סוגרים את החור הוגינלי.
 

אוריטרה-פלסטי או UL:
הארכה של צינורית השתן, שמאפשרת השתנה בעמידה
 

סקורטופלסטי/ השתלת אשכים:
שתלי סיליקון עגולים קטנים מוכנסים אל השפתיים החיצוניות ואז מצמידים אותן אחת לשניה (בחלק מהמקרים זה נעשה בצורה אחרת) כדי ליצור שק שמרגיש ונראה כמו אשך. שתלי הסיליקון לא יכולים להתפוצץ או להיקרע באופן טבעי, אפילו אם נדרך עליהם (ניסיתי). 
 

מתיחת כף הערווה:
בהליך הזה מסירים חלק מהעור ומהשומן שנמצא מעל האיבר. שאר העור נמתח כלפי מעלה כדי להרים את הפין כלפי מעלה, ואם בחרת להשתיל אשכים, הם גם ימשכו למעלה, מה שמוסיף לגישה ולנראות של הפין כלפי חוץ.

 

זאת לגמרי החלטה שלך איזה ניתוחים לעשות או לא לעשות, וגם לעשות חלק או את הכל.
לדוגמא, אתה יכול לבחור לשחרר את הדגדגן, להאריך את צינורית השתן, אבל לשמור את החור של הוגינה כמו שהוא.
כל המטרה היא להתאים בין התחושות שלך לגוף שלך.